מתקפת OpIsrael

מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם היסטוריה רוויית מלחמות, אך בשנים האחרונות נוספה לנו מלחמה נוספת, יומיומית, שלאט לאט תופסת יותר ויותר כותרות.

הכוונה כמובן למלחמת סייבר, שקבוצות תקיפה מפנות הן נגד המגזר העסקי בעבור בצע כסף והן נגד ממשלות וגופים ציבוריים ופרטיים, לא בעבור כסף אלא כחלק ממלחמה תודעתית.

מהי מתקפת OpIsrael?

המתקפות הללו מתרחשות כל העת ובמהלך כל השנה, אולם ישנו יום אחד, הוא השבעה באפריל (ולמעשה השבוע הראשון של חודש אפריל), שבו חוברים האקרים רבים מרחבי העולם עם אג’נדה אנטי ישראלית, למתקפה שהם מכנים OpIsrael (“מבצע ישראל”) שמטרתה המוצהרת היא “למחוק את ישראל מהאינטרנט”.

רק ההאקרים אלו משייכים את עצמם לקבוצת anonymous והם מקוטלגים בעולם הסייבר כ- Grey Hat Hackers, האקרים המבצעים פעולות לא חוקיות מתוך אידיאולוגיה, בדרך כלל חברתית-פוליטית.

המתקפה הראשונה התרחשה בשבעה באפריל 2013, ולא במקרה היה זה יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מתקפה זו אכן גרמה לנזק מסוים, אך הייתה רחוקה מאוד מהיומרה “למחוק את ישראל מהאינטרנט” ובטח המתקפות שבאו אחריה שהיו אף פחות מוצלחות וגרמו גם הן לנזק מינימלי שהיה הפיך לחלוטין (מלבד הנזק התודעתי), אולם אין לדעת מה תביא עמה המתקפה הבאה, ואין להקל בה ראש בעיקר לאור המתקפות האחרונות שראינו מאז התחילה מלחמת חרבות ברזל.

על פי מערך הסייבר הלאומי, המתקפות מתמקדות בעיקר בתחומים הבאים:

• השחתת אתרי אינטרנט
• מתקפת מניעת שירות (DDOS)
• חדירה למאגרי נתונים והדלפת מידע
• הדלפת נתונים חוזרים מתקיפות קודמות

למה לצפות ב OpIsrael?

אז האם יש סיכוי שישראל תימחק מהאינטרנט? לא סביר. על אף שהיו דברים מעולם (גם מחדלים ביטחוניים בעולם הפיזי) ומדינת ישראל נפגעה, אין זה הגיוני להניח שבמתקפת סייבר כזו תיפגע תשתית קריטית במדינת ישראל בצורה קשה או ש”ישראל תימחק מהאינטרנט”.

ומה בנוגע לרמה האישית? כאן התשובה היא פחות חד משמעית.

אנחנו סומכים על ארגונים רבים לגבי המידע האישי שלנו ולא תמיד יודעים מה נעשה איתו או עד איזו רמה הוא מאובטח. לראייה, ישנם אין ספור מקרים של דליפת פרטים אישיים של אזרחים ישראלים.

דבר נוסף שחשוב לזכור, שהשלב הראשון של מתקפה (כחלק מ Cyber Kill Chain) הוא שלב שנקרא reconnaissance ובו התוקף מחפש ומעריך את המטרה.

במתקפה כמו OpIsrael להאקר יש מטרות רבות שכן המיקוד הוא רחב ונמצא על כל נכס שמשוייך לישראל כמו סיומת co.il, משרדים ממשלתיים ואף עסקים קטנים (היו בעבר פריצות למצלמות של גני ילדים למשל) ולכן בסבירות גבוהה הוא יבחר במטרה הקלה ביותר, מה שמכונה low hanging fruit )”הפרי הבשל”(.

לפיכך, חשוב לאנשים פרטיים ובעלי עסקים כאחד לוודא שהם לא מהווים מטרה קלה.

כיצד ניתן להתגונן ברמה הלאומית והעסקית?

למרות שהנזק הפוטנציאלי של מתקפות OpIsrael הוא לרוב מוגבל, חשוב להבין שהן חלק ממאמץ כולל ומתמשך לפגוע בתשתיות דיגיטליות ולייצר נזק תודעתי. לכן, יש חשיבות רבה להגברת ההגנה הן ברמה הלאומית והן ברמת הארגונים והעסקים הפרטיים.

הנה חלק מהדברים שעושים ושניתן לעשות ברמות השונות:

היערכות נגד OpIsrael ברמת המדינה

מדינת ישראל משקיעה רבות בהגנת סייבר באמצעות גופים כמו מערך הסייבר הלאומי, השב”כ, יחידות סייבר בצה”ל, וגופים פרטיים המעניקים שירותי אבטחת מידע. צעדים מרכזיים שננקטים כוללים:

• חיזוק מערכי הגנת הסייבר של תשתיות קריטיות – כמו חברות תקשורת, בנקים, מוסדות בריאות ותחבורה.
• שיתוף פעולה בינלאומי – החלפת מידע עם מדינות אחרות שנמצאות תחת איומים דומים.
• פעילות יזומה כנגד גורמי תקיפה – ביצוע מתקפות סייבר מניעתיות כנגד קבוצות תוקפים במקרים מסוימים.

היערכות נגד OpIsrael ברמת העסקים והארגונים

עסקים קטנים ובינוניים מהווים מטרה נוחה להאקרים בשל אבטחה חלשה יחסית. להלן כמה צעדים שמומלץ לכל עסק ליישם:

• עדכון תוכנות וניהול פגיעויות – תוקפים תמיד מחפשים חולשות שניתן לנצל.
• החזקת גיבויים עדכניים – גיבוי טוב יכול מאוד לסייע גם אם הותקפת.
• יישום של מוצרי אבטחה איכותיים – ניטור ומניעה בזמן אמת באמצעות NGAV, EDR, Firewall ועוד בקרות טכנולוגיות.
• ערנות מוגברת בכל הקשור להודעות או מיילים חשודים (פישינג).
• שימוש ב WAF לאתרים – בעלי אתרי אינטרנט צריכים לוודא ואף לקשיח את ה WAF המגינה על האתר.

כמו כן, ישנם המלצות רבות שניתן ליישם בתקנים הישראלים כמו תוה”ג 2.0 ורב מגן 2.

כיצד ניתן לזהות מתקפת OpIsrael בזמן אמת?

האקרים המשתתפים OpIsrael  פועלים לעיתים בשיטות צפויות, ולכן ניתן לזהות סימנים מוקדמים למתקפה, למשל:

• עלייה בניסיונות כניסה לחשבונות ממקורות לא מזוהים.
• קבלת מיילים חשודים המכילים קבצים מצורפים או קישורים (פישינג).
• האטה משמעותית במהירות האתר, שעלולה להעיד על מתקפת  DDOS.

לסיכום

OpIsrael אמנם לא משיגה את מטרותיה הקיצוניות, אך היא מזכירה לנו את החשיבות שבהגנת סייבר יומיומית. בעוד שהמדינה פועלת להגן על התשתיות הקריטיות, האחריות להגנה על נכסים דיגיטליים פרטיים ועסקיים מוטלת גם עלינו.

על ידי הקשחת אבטחה, עדכונים שוטפים, ומודעות מוגברת – ניתן להימנע מנזקים ולשמור על המידע שלנו בטוח.

אם אכן נפגעתם, צרו קשר עם מערך הסייבר הלאומי.

נציין כי התוכן שהובא כאן הוא בגדר קווים כללים וכי התפקיד, האחריות, והפעולות הנדרשות יכולות להשתנות באופן משמעותי מאוד בהתאם למקרים ספציפיים.